top of page

אלימות גירושין אלימות כלכלית אלימות בין בני וזג

אלימות מתחלקת למספר סוגים: אלימות פיזית, אלימות מילולית ואלימות כלכלית. המכנה המשותף לכולם היא המילה אלימות, אך קיים שוני בעוד שאלימות פיזית מלווה בפגיעה פיזית בגופו של אדם, אלימות מילולית פוגעת בנפשו של האדם, שפגיעה לא זו פחותה מפגיעה פיזית, אלא שהאחרונה אלימות כלכלית עלולה להביא את הנפגע לכדי פגיעה פיזית ונפשית גם יחד

אלימות כלכלית תחילתה טרם חיי הנישואים במהלכם והיא גוברת במהלך הגירושין של בני הזוג, אלימות זאת אין לה הגדרה אך יש בה סממנים המעידים על כך, כאשר אחד מבני הזוג מונע מבן הזוג השני שליטה ברכוש ובכספים אשר הוא זכאי להם באופן חוקי ומטרתה לשמר עליונות של שליטה.

התופעה רווחת יותר אצל נשים אשר נאלצות "להתחנן" לפני בעליהן שייתנו להן כסף לצרכים יומיומיים כגון הוצאות שוטפות לבית, הן נאלצות לנהל את חייהן על בסיס "דמי־כיס" / "קצבה חודשית" שבעליהן מקצים להן, תוך שהם חוסמים את גישתן לכסף, לרבות החזקת כרטיסי אשראי או צקים, אלא רק עם כסף מזומן אשר ניתן להם באופן מדוד עפ"י מצב רוחו של הבעל. ישנם מקרים  שבהם בעלים מסרבים לאפשר לנשותיהם לצאת ולהשתכר או מצרפים אותם כאחת העובדות לעסק אשר על שמם ובכך מגבילים את כושר השתכרותם בעקיפין. מקרים חמורים רבים נוספים אשר נחשפו כוללים אף הגבלת הבעל מהאישה לרכוש בגדים חדשים ולהסתפק ברכישה בחנויות יד 2, מניעה מלצאת למספרות ואף טיפולים קוסמטיים אחרים. ודרישה לדעת על כל הוצאה והוצאה.

תופעה זאת גוברת במהלך הגירושין, ובמיוחד אצל נשים אשר בן זוגם הנו איש עסקים או עצמאי, בן הזוג דאג במהלך כל חיי הנישואים להדיר את בת הזוג מעסקיו, באופן שיטתי מעביר בן הזוג את הנכסים אשר הוא צובר ללא ידיעת בן הזוג למקום בלתי ידוע  ע"י רישומם ע"ש בני משפחתו, תוך יצירת הלוואות פקטיביות מנגד. נטילת הלוואות עליה חתומה בת הזוג ושיעבודה לטובת העסק לרבות שיעבוד נכסים משותפים. הסתרת מידע פיננסי, ומניעת גישתה לחשבונות המשותפים ו/או חשבונות אחרים חלקם בלתי ידועים. יצירת "חוב כפוי" הנו אמצעי בידי הגבר לסחיטת האישה או לכבילתה במהלך הגירושין, בצורה זו נוצרת תלות מוגברת ומתמשכת של האישה בבן־זוגה, אשר לא מאפשר לה לדעת מהו הרכוש המשותף אשר נצבר ואין ביכולתה הכלכלית  אף לשכור את שירותיו של חוקר פרטי לחקור ואף לשכור את שירותיו של עו"ד לגירושין.

ההלכה היא כי כאשר בני־ הזוג מנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, הם שותפים ברכושם, כן גם בחובות הרשומים על שם כל אחד מהם וגם בחשבון המשותף. אם כן נשאלת השאלה (?) מתי יחריג בית המשפט חלק מהחובות אותם יצר בן הזוג (?) בית המשפט קבע כי אי־הכללתו של חוב מסוים תתאפשר בנסיבות שבהן הוכח כי החוב הוא תוצר של "פעילות חריגה" של אחד מבני־הזוג אשר אינה משרתת את היחידה המשפחתית, דוגמת חוב בעל אופי אישי או עסקי, על בן הזוג במקרה יהיה להוכיח כי לא היה מעורב כלל ובנסיבות המתאימות בית־המשפט פוטר לרוב את האישה מהחוב שנוצר ללא מעורבותה.

ישנן נשים אשר מעדיפות להשאר במסגרת הזוגית תחת השפעת האלימות כלכלית ולו רק מהסיבה כי אין ביכולתן לשאת בחובות "לכאורה" אשר יצר בן הזוג, תוך הבטחת בן הזוג להמשיך לשלם את החובות ( משכנתא, הלוואות, וכו' ) במחיר השארותן במסגרת הזוגית .

נשים אשר בוחרות לפרק את התא המשפחתי ולהפסיק את האלימות הכלכלית יכולות להעזר במסגרת החוק אשר מאפשר להן את השימוש ב"צו גילוי" לגילוי כל הנכסים המצויים ואשר רשומים ע"ש אחד מבני הזוג, כן בצו הגנה מכח סעיף 2 (א) (3) לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א 1991. בית המשפט רשאי לתת צו האוסר על אדם לעשות את אלה כולם או מקצתם או לקבוע להם תנאים (להלן -  צו הגנה): לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו, והוא אף אם יש לו זכות כלשהי בנכס.  ניתן גם לשמור על הזכויות מכח סעיף 11 לחוק יחסי ממון.

לסיכום:

יש להיות מעורבים בכל הנושאים הפיננסיים, להקפיד כי הנכסים יהיו רשומים ע"ש בני הזוג יחד, יש לדאוג לחיסכון לימים קשים כי לא לעולם חוסן, ובמקרה כי כבר נקלעת לאלימות כלכלית, ניתן לפנות לבית המשפט באמצעות עו"ד לגירושין בבקשה לצווי גילוי מידע ואיסור דיספוזיציה על מלוא הנכסים הרשומים על שמו של הבעל, את צווי הגילוי ניתן להפנות לבנקים, חברות ביטוח, מקומות עבודה, לשכת רישום המקרקעין, בתי השקעות וכדומה. חשוב לדעת שהאישה זכאית לקבל מחצית מהרכוש שנצבר במהלך הנישואין.

Tags:

0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Commenti


bottom of page